שילוב ייו בארוחה

הדבר החשוב ביותר בבחירת יין הוא להפוך את "העסק" לכיף ולחוויה ולא "לרע הכרחי". השתחרר מעט, בצע ניסיונות, חווה מחדש, טעם יינות שאינך מכיר ונסה ליהנות כמה שיותר מחווית שתיית היין .

כיצד מתאימים את היין למנות האוכל שבחרנו?
ישנן מספר שאלות שכדאי לתת עליהן את הדעת:
? האם האוכל פשוט או מורכב? יינות כגון, שרדונה וקברנה סוביניון יוצרים טעמים מופלאים עם מאכלים מוגדרים מאד ובעלי עומק של טעמים.
קברנה סוביניון משתלב יפה עם מאכלי בשר ותפוחי אדמה בסיסיים, פילה בקר, פילה כבש, סטייקים וכד'.
יותר מזה, קברנה סוביניון ואף יין מרלו משתבחים עם הגיל וטעמיהם נהיים מורכבים יותר ולכן הם דורשים מאכלים עם טעמים פשוטים.
יין שרדונה הולך נפלא עם רוב מנות הדגים, אך אם מכינים את הדגים בצורה מיוחדת, לדוגמא, עם עשבי תיבול בגריל, או עם רטבים משתלטים, השרדונה יכול להוות בן תחרות לאוכל ולאו דווקא משלים טעמים.
ולכן, הכלל ברור: יין לא מורכב עם מאכלים מורכבים ויינות מורכבים עם מאכלים פשוטים.
? מהם הטעמים הבסיסיים גם באוכל וגם ביין? נבחר את היין המושלם לארוחה אם נדע מה הם טעמי הארוחה הבסיסיים אותה אנו עומדים לאכול.
הסיבה שרוטבי שמנת וחמאה המלווים דגים, עופות, או עגל מתאימים ליין שרדונה או יינות לבנים מבורגונדי, היא בגלל ארומת הווניל והטעם החמאתי החזק כל כך ביין שרדונה.
מצד שני, סלט מורכב עם תחמיץ עשבי תיבול, מתבקש מאליו יין מעושן ובעל ניחוח של עשבי תיבול כמו סוביניון בלאן.
סטייק מפולפל עם רוטב שמנת בעל טעם עוקצני מבקש יין גדול, עשיר עם טעם פלפלי כמו יינות עמק הרון (CHATEAUNEUF DU PAPE).
? האם המרקם וחוזק הטעמים של היין פרופורציונאלי למרקם וחוזק הטעמים של האוכל?
האם נתת דעתך מדוע הטעמים המעושנים והכל כך אופייניים לסטייק או צלעות כבש העשויים בגריל מתאימים ליין זינפנדל או יין אדום מעמק הרון?
אותו סטייק או צלעות כבש עשויים בתנור, מקבלים טעמים פחות מורכבים ואז מתאימים להם יין קברנה סוביניון מיושן היטב, יין מרלו קליפורני או אוסטרלי.
דג כמו סלמון או לובסטר בעל טעם עמוק ומרקם שטוח, מתאים להם יין שרדונה עם ניחוח אלון חזק.
לעומת זאת, יין שרדונה לא מיושן בחביות עץ, ריזלינג יבש או שמפנייה מתאים לפורל, סול או שרימפס בעלי הטעמים העדינים.
הדוגמא הקלאסית לשילוב של מרקם וניחוח היא שתיית יין כבד, עשיר ומתוק מסוג יינות סוטרן עם כבד אווז. לעומת זאת הכבד "יגמד" את טעמם של יינות אדומים או לבנים.

? מאיזה שילובים להימנע? כתוצאה משילובי יין ואוכל גרועים כה רבים שעברתי בחיי הצלחתי למצוא דרך ליהנות מיין טוב בארוחה טובה ולאו דווקא דרך שילובים מוצלחים.
לדוגמא, יין הייטס ווין של ירדן עם פלטת גבינות חריפות שהכילה בין היתר גבינת רוקפור. שילוב טעמים כה מנוגד גרם הן ליין והן לגבינות להפסיד הרבה מטעמיהם המיוחדים.
אחד המיתוסים הגדולים הוא שיינות אדומים מתאימים לגבינות. האמת היא שרוב הגבינות מכילות אחוז שומן גבוהה וטעמו של היין האדום סובל מאד כאשר שותים אותו עם גבינות, לכן רצוי לשבור מוסכמות ולהגיש יין לבן כמו סוביניון בלאן שטעמו עומד איתן מול הגבינות ובעיקר גבינות צאן.
מיתוס נוסף, יינות קינוח עם מנות אחרונות. חוץ מהעובדה שמנה אחרונה משוקולד נמצאת בקונפליקט תמידי עם כל סוג של יין, אני עצמי מעדיף יינות קינוח בתור מנה אחרונה או לאחריה.

המלצות לראש השנה

שלום וברוכים הבאים לבלוג היין של אוהבים יין בפייסבוק
החלטתי לנסות משהו נחמד שכל אחד ימליץ על יין שהוא חושב שיהיה נחמד לשתות בראש השנה הקרוב
וכך כל אחד יוכל לנסות משהו חדש ,את הרשימה המלאה נפרסם דרך הפייסבוק לקראת החג
במידה ויש לכם גם את עלות הבקבוק מומלץ לכתוב ליד על מנת שכל אחד יוכל לבחור יין לפי התקציב שלו
את ההמלצות יש לכתוב כתגובה לרשומה.(פשוט תלחצו על הכותרת וזה יעביר אותכם לדף נפרד)

יין-פירות מסוגים שונים ולא רק מענבים

כותב: עינת רזניק

יין- לענבים בלבד !?
בשנים האחרונות חלה תנופה מבורכת בענף היין בישראל. עשרות יקבי בוטיק צצים ועולים לשמחתם של חובבי היין. כמעט כל מגדל ענבים צעיר או ותיק מתהדר ביקב משלו, ואולי אף במרכז מבקרים הפתוח לסיורים וטעימות.
רבות נכתב על סוגי הענבים השונים, טיב האדמה, השקיה, מרכיב אנושי ועוד (טרואר- בשפה מקצועית). בימי התנ''ך הקפידו על מקומות מסוימים בארץ שרק בהם ניתן היה לגדל ענבים לייצור יין לבית המקדש. שתיית יין והקידוש עליו הם מצווה, והברכה ''בורא פרי הגפן'' היא בין הפופולאריות בקרב דתיים ואף חילוניים.
לצידו של יין הענבים המכובד מופיעים בכתבי הרמב''ם גם יינות אחרים: יין-תפוחים, יין- תמרים, יין- רימונים. כלומר אבותינו ידעו להעריך וליהנות מיין-פירות, שהוכן מפירות אחרים מלבד הענבים. רק יצוין כי הקפידו בברכה של ''הכול נהייה בדברו'' . במסכת ''תרומות''(פ' י''ג,י''א) נכתב כי לא ניתן להביא מעשר לבית המקדש ממבחר יין הפירות, אלא יין מענבים בלבד.
אך בחיי היום יום כמובן מותר ואף רצוי להעשיר ולהרחיב את מבחר המשקאות האלכוהוליים בטעמים שונים וייחודיים.
אכן גפן מתקשר באופן אוטומטי ליין, אך האם יין מתקשר אך ורק לגפן?
מילון רב מילים של שויקה מפרש יין כ''משקה אלכוהולי עשוי מיץ ענבים שתסס''. ובנוסף- ''משקה אלכוהולי שמכינים ע''י התססת פירות עם מים וסוכר''. גם במילון ספיר, שעורכו הראשי הוא איתן אבניאון, כתוב כי יין הוא ''1. משקה משכר מענבים.2. משקה משכר דומה ליין מענבים-עשוי מפירות אחרים''.
מדוע אם כן מדגישים רוב יצרני היין בארץ, בהסתמך גם על דעה ממכון התקנים, כי- יין הוא מענבים בלבד ואילו מה שמיוצר מפירות אחרים הוא- שיכר! שיכר מפורש כ''משקה משכר או בירה'' (שם). אנו מכירים מאז ומתמיד את מבשלת-שיכר, שהינה מקום ייצור הבירה. יין-פירות ובירה לא מיוצרים באותה הדרך. את הבירה מבשלים, ואילו יין- הפירות מותסס עם שמרי יין כמו הענבים.
הערה: אין מדובר במאמר זה על ליקרים מפירות שמכינים אותם ע''י השריית הפירות באלכוהול ללא התססה.
לסיכום-
יין- פירות אח חורג או אח תאום!?
סוגיה לשונית או שיווקית!?
אנו מתמוגגים ממבחר מרלו, שירז ועוד... אך למה לא להתענג גם על יין-פירות שהוכנו מ: מנגו, ליצ'י, שסק, פסיפלורה, תאנים, אפרסקים, רימונים, תפוזים... ועוד ועוד... כל טעם ייחודי ומפתיע.
נשמח לשמוע תגובות
מוזמנים לטעימות ביקב "טעם ארז" www.taam-erez.co.il

טיפים לבחירת מקרר יין


כותב: George Shufany

ענף היין בישראל התפתח מאוד בעשור האחרון. אינספור יקבי בוטיק נפתחו בכל המדינה ויינות רבים זוכים לתשבוחות ולפרסים בתחרויות הבינלאומיות. הבאז העולמי סביב היין הישראלי לא חמק מאיתנו, הישראלים. כיום יותר ויותר אנשים בישראל ובעולם כולו מודעים לערך היין בכל ארוחה וארוחה, ומשקיעים זמן ומחשבה בבחירתו, בין אם לארוחת ערב אצלם בבית או כמתנה לאחרים, ונוצר הצורך בלמצוא פתרונות אחסון אשר ישמרו את הטעם והאיכות של היין לאורך זמן. הפתרון הטוב ביותר הינו מקרר יין .
מה זה מקרר יין ? מה רע במקרר רגיל או באחסון בארון?
מקרר יין הינו מתקן המשמר את איכות היין ברשותכם לאורך זמן על ידי הבטחת טמפרטורה, תאורה, תנוחת הבקבוק ואחוז הלחות מתאימים לסוג היין. הטמפרטורה האידיאלית לאחסון יין לבן נע בין 8 ל12 מעלות צלסיוס ואילו ליין אדום בין 12 ל18 מעלות צלסיוס. אחסון יין לבן במקרר רגיל, אשר הטמפרטורה הממוצעת שלו הרבה יותר נמוכה (בדר"כ 4 מעלות צלסיוס), או יין אדום בארון בטמפרטורת החדר שהיא לרוב מעל ה20 מעלות, גורם לכך שהיין לא יישמר לאורך זמן ואף יחמיץ בחום.
איך לבחור מקרר יין ?
ההצע של מקררי יין הינו עצום ובטווח מחירים רחב. מעבר להיותו תחליף למרתף יין, מדובר גם בפריט עיצובי המוסיף למראה הכללי של המשרד או הבית, ולכן יש לקחת זאת בחשבון בבחירת מקרר יין ולוודא שיתאים ספציפית לך ולצריכת היין שלך.
הנה מספר דברים שיש לקחת בחשבון בבחירת מקרר יין :
* קיבולת מקרר היין
מומלץ לקבוע מראש את הקיבולת המתאימה לכם ובזמן הקנייה, לבחור במקרר יין עם דרגת קיבולת גבוהה יותר. למשל, אם החלטת לרכוש מקרר יין בעל קיבולת ל8 בקבוקים, ההמלצה היא ללכת על מקרר יין ל12 בקבוקים וכך הלאה. כמו כן, וודאו שהמדפים ניתנים להזזה בשביל לאפשר לבקבוקים רחבים יותר כמו שמפנייה יכולת אחסון.
* טכנולוגיית קירור
השיטה הטובה ביותר בטכנולוגיית קירור היא התרמו-אלקטרית. בין יתרונותיה: היעדר רעידות (חשוב ביותר אם מדובר ביין אדום שצריך להיות מאוחסן במקום יציב ונטול תנודות), חסכון בחשמל ומנוע שקט.
* בקרת טמפרטורה
כאמור, תנאי האחזקה של בקבוקי יין אדומים ולבנים הינם שונים. אם אתם מצפים להחזיק בשני סוגי היין לאורך זמן, יש לבחור במקרר יין בעל וסת לבקרת טמפרטורה. הוסת יפזר את הטמפרטורה לאזורים קרים יותר ופחות וכך תוכלו לאחסן את בקבוקי היין בהתאם.
מקרר היין אמור לספק את הצרכים והטעם האישי שלכם אחרת הוא לא יהיה מנוצל באופן האופטימלי ביותר. יש לזכור גם שמקרר יין הפך להיות פריט עיצובי שיכול להשתלב עם העיצוב הכללי בבית או במשרד שלכם, ולהוסיף לו ערך מוסף בקרב האורחים שלכם

יינות בוז'ולה-סיבה למסיבה

מדי שנה מיליוני אנשים ברחבי העולם מתכנסים בכל חודש נובמבר לשתיית יינות בוז'ולה צעירים עד אובדן חושים. על מה כל המהומה הגדולה? אתם בוודאי שואלים.
אם כן, יינות הבוז'ולה הם יינות צרפתיים המסמלים את הסנונית הראשונה של בציר הענבים מהם מופקים היינות. מזה מאות שנים יינות הבוז'ולה, שנקראים כך על שם חבל בוז'ולה שבבורגון, צרפת (שם החלה מסורת החגיגות) זוכים ליחס של כבוד. על פי המסורת הצרפתית, באותו חבל ארץ הותר לגדל אך ורק ענבים מזן גאמיי נואר. מדובר בזן מיוחד של ענבים, שאין בו שפע של בטאנינים – המרכיב שמעניק ליין את יכולת ההתיישנות שלו. בשל סיבה זו, לא היתה ברירה אלא לבצור את הענבים בזריזות. היינות שהופקו מענבים אלו נועדו להשקות את עובדי הכרמים היוקרתיים של חבל בורגון.
מסורת זו נמשכה עד שהחליט לו סוחר יין צרפתי לשווק את יינות הבוז'ולה בדרך יצירתית יותר: מכיוון שמדובר ביין האדום הראשון שמופק בכל שנת בציר, אפשר באמצעותו לחגוג את ההתחדשות (כי כשם שט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות, כך חגיגות הבוז'ולה יהיו ראש השנה ליינות).
למעשה, חגיגות הבוז'ולה הן לא יותר מתרגיל שיווקי מוצלח, שפעל היטב על הצרפתים, אשר מתמסרים בקלות לכל אירוע קולינרי. לכן, בחבל בוז'ולה נאסר על מכירת היינות הצעירים לפני תחילתו של יום חמישי השלישי בכל חודש נובמבר. כך הפכו יינות הבוז'ולה לכוכב שעומד במרכזן של חגיגות יין סוערות, הנחגגות בכל הבירות הקולינריות ברחבי העולם: מפריז ועד ניו יורק, מלונדון ועד תל אביב.

ענבים

יינות זה אחד המשקאות המרתקים ביותר בתחום האלכוהול. ישנם סוגים שונים של יינות, והרבה יקבים בכל רחבי העולם אשר מייצרים יינות מאיכות גבוהה יותר או פחות. זה פשוט מדהים כמה טעמים אפשר ליצור מאותו מוצר: ענבים. ישנן מדינות הנחשבות כיצרניות יין בולטות, ולישראל שמור מקום מכובד ביותר. יקבים ישראלים זוכים לא אחת בפרסים בינלאומיים בתחרויות של יינות.
תעשיית היין מעסיקה לא מעט אנשים. קודם כל יש את היקבים אשר מגדלים את הענבים, המשמשים כמרכיב עיקרי של היין, לאחר הבשלת הענבים, יש פועלים אשר קוטפים אותם. בעבר, שיטת המעיכה הייתה פשוטה ביותר, היו דורסים את הענבים ברגליים במיכל מיוחד וגדול מאוד. כיום שיטה זו, שאינה אסתטית במיוחד, הוחלפה בשיטות חדישות שלא מערבות מגע של אדם. היין מיוצר על ידי מומחים שלומדים את התחום שנים רבות, ומורידים הרבה ליטרים של יינות מסוגים שונים לביוב, עד שמגיעים לטעם משובח שהם מחפשים.
ישנן לא מעט תחרויות בינלאומיות של יינות בעולם, התחרויות הללו בוחנות את המומחיות והטעם של היצרנים. זכייה בפרס בתחרויות אלה זה דבר יוקרתי מאוד בשביל היקב. הפרס הזה גם מניב לא מעט פירות כלכליים, כי המכירות של היקב הזוכה צפויות לזנק בעקבות הזכייה. השופטים בתחרויות הם טועמי יין ידועים, והם כמובן מבינים גדולים ביינות. רבים מקוראי שורות אלו יקבלו את התחושה שזה עבודה ממש כיפית, להשתכר כל היום ועוד לקבל על זה הרבה כסף. תפיסה זו מחוזקת מכל סרט שבו מופיע טועם יינות. יחד עם זאת, היא שגויה מן היסוד משום שטועמי היינות אינם בולעים את היין.
הרצפטורים הרגישים לטעמים של היינות נמצאים בקדמת הלשון, ולכן אין סיבה לבלוע את היין כדי להרגיש את טעמו. הדוגמים לוקחים לגימה מהיין ויורקים אותו. התפקיד שלהם הוא לקבוע איזה יקב מייצר יין טוב יותר מאחרים, זו החלטה חשובה ביותר בעולם היינות, ויש לה השפעות כלכליות רחבות ביותר. התפקיד מצריך ידע, מיומנות וניסיון רבים. התווית השיכורה שהודבקה לטועמי היין אינה נכונה ואינה הוגנת.
היין נחלק להרבה סוגים על פי קריטריונים רחבים ביותר. קודם כל, ההבדל הבולט ביותר, אפילו ויזואלית, זה חלוקה בין יין לבן ליין אדום. חלוקה זו מקבילה לחלוקה הגדולה של סוגי הענבים: ענבים אדומים וירוקים. מהאדומים מתקבל היין האדום ומהירוקים היין הלבן. לאחר מכן מתחלק היין האדום או הלבן לסוגים שונים, כגון שירז, ומרלו שהם סוגים של יין אדום ואמרלד ריזלינג ומוסקט הם סוגים של יין לבן. חלוקה זו של יינות נובעת אף היא מסוגי ענבים שונים. בהמשך מתחלקים היינות ליינות יבשים ומתוקים ועוד חלוקות לסוגים רבים.

בחירת יין מבעבע מהמדף בחנות

יין מבעבע הוא סמל של חגיגה ושמחה , ואנשים רבים בוחרים לקנות יין מבעבע בכדי להרים כוסית לכבוד אירוע משמח . אנשים מכנים הרבה פעמים את היין המבעבע שמפנייה , אולם שם זה מתאים רק לתיאור יינות מבעבעים ממחוז שמפנייה שבצרפת , אשר מוכנים לפי תקנים מחמירים , ויין מבעבע הוא שם כללי לכול היינות המוגזים . חנות יינות טובה תחזיק מבחר של יינות מבעבעים במרווח גדול של מחירים , ואנשים רבים מתלבטים איזה יין מבעבע לקנות .
איך לבחור יין מבעבע ?
כשאתם הולכים אל חנות יינות לבחור יין מבעבע , חשוב שתכירו את המושגים הבסיסיים של תחום זה . ההבדלה הראשונה היא בין יין ברוט ל " אקסטרה דריי ". שניהם יינות יבשים , אולם האקסטרה דריי הוא מתוק יותר . הברוט הוא הסוג הנפוץ ביותר של יין מבעבע , וכאשר לא מצוין אחרת הברוט הקלאסי מיוצר מתערובת של ענבי שרדונה , פינו נואר ופינו מנייר . כאשר כתוב שהברוט הוא בלנק דה בלנק , הכוונה היא שהוא עשוי רק מענבים לבנים וכאשר כתוב שהוא בלנק דה נואר הוא מיוצר רק מזנים אדומים . חנות יינות תחזיק לרוב יינות מבעבעים מכל הסוגים האלה .
למה להשקיע ביין מבעבע איכותי ?
כאשר תסתכלו על המדפים של חנות יינות ממוצעת , תוכלו למצוא יינות מבעבעים בטווח מחירים עצום . לא תמיד מחיר גבוה מראה על איכות היין , אבל במקרה של יינות מבעבעים הקשר בין מחיר ואיכות הוא חזק הרבה יותר . יין מבעבע איכותי תוסס ביחד עם שמרים וסוכר אשר יוצרים את הגזים באופן טבעי , והם אחד הגורמים המשפיעים ביותר על טעמו הסופי . אם אתם יכולים להרשות חוויה זו לעצמכם , בחרו חנות יינות איכותית ויין מבעבע איכותי , והפכו את החגיגה שלכם לחגיגה אמיתית.

יינות המשקה המועדף

כמה שיכתבו על יין, לא יצליחו להגיד הכול. יש בו, ביין, משהו שאי אפשר לתאר במילים. כששותים יינות יש משהו באווירה, בטקסיות, בטעמים ובריחות, שמשתלב יחדיו ויוצר את החוויה הרב-חושית הזאת, שמתגלגלת על הלשון וקצת עולה לראש. יינות. אמרתם יינות אמרתם שמחה, טקס, ברכה. וכל כך למה? על כל זאת ועוד – במאמר שלפניכם.
יינות – טעם של עוד
יינות– יש יינות לבנים ויש יינות אדומים, יש יינות יבשים ויינות מתוקים. אבל – מה שמשותף לכולם הוא הטקס שנלווה לשתייתם. המזיגה רבת הרושם תוך גלגול הבקבוק על פיית הגביע, ההרחה שמקדימה את הטעימה ללא משים כמעט, גם אם אתם לא נמנים על חובבי היין המבצעים את הטקס של המהדרין (מזיגה, הרחה, גלגול על הלשון וטעימה) וכמובן – הטעימה הראשונה, שמשאירה כמעט תמיד טעם של עוד על הלשון.
יינות – הסוד המתוק של הענבים
כידוע לכולנו, יינות עשויים מענבים. לא נסקור כאן לעומק את כל הסוגים של יינות שקיימים, רק נספר בקצרה כי יש יינות אדומים העשויים מענבים אדומים (שחורים) ויש יינות לבנים העשויים מיינות אדומים גם הם, אולם אלה עשויים בתהליך קצת אחר שבו מוצאות קליפות הענבים ממכל תסיסת היין מייד לאחר דריכת הענבים, כך שלא עובר מספיק זמן הדרוש על מנת לצבוע את היין באדום. ישנם כמובן גם יינות לבנים העשויים מענבים לבנים בלבד, וישנם גם יינות רוזה – יינות ורודים משהו, העשויים גם הם, כמובן, מענבים שחורים אשר התירוש, המיץ שלהם, ספג מעט מהצבע של קליפתם, בטרם הוצאו הקליפות ממכל התסיסה. ישנם הרבה מאוד יקבים בארצנו הקטנטונת, והרבה מאוד ייננים המייצרים יינות ישראליים שורשיים נפלאים. יינות שעליהם מדברים כיינות ששותים לשם ההנאה, הם בדרך כלל יינות יבשים, יינות שתהליך התסיסה שלהם מוצה עד תום ולא "הופרע" באמצע. יינות אלה משמשים בעיקר לשתייה חברתית ופחות לשתייה טקסית הנהוגה ביהדות. לשתייה טקסית באירועים יהודיים כגון חתונה, ברית מילה, קידוש של יום שישי ושל חג ועוד, נוהגים להשתמש ביינות אדומים מתוקים – יינות שתהליך התסיסה של שמריהם כן "הופרע" באמצע, וכך נשארת מתיקות מסוימת ביין, מתיקות הנובעת מסוכר השמרים. ביהדות נהוג להשתמש ביינות מתוקים מזה שנים רבות, ויינות אלה מהווים מעין סגולה לברכה ולחיים טובים.
יינות – הולכים ומשתבחים
ממש כמו יינות, גם ייצור יינות בישראל הוא תחום שהולך ומשתבח עם השנים. פריחת היקבים, המודעות שגברה לשתיית יינות דווקא מבין משקאות חריפים אחרים שישנם והטעם המשובח של מיץ הענבים האלכוהולי הנפלא הזה, עושה טוב לכל מי שחובב יין והאמת – גם למי שלא. זאת משום שמי שעד היום לא אהב יין, כי היה רגיל ליינות פשוטים יחסית ללא ארומה נפלאה שנותנת לין את הטעם ואת האווירה שסביבו, יכול לטעום עכשיו יינות ופשוט – ליהנות. לסיום נרים כוסית לחיים להמשך ייצור יינות פורה, ונאחל שהסוד המופלא הזה של הענבים ילווה אותנו תמיד. אמן!

החיבור בין יין וגבינה

הגבינות נחלקות לשלושה סוגים - בקר, כבשים ועיזים. לכל סוג של חלב יש את הארומה המיוחדת לו ואת המרקם שלו. כמו ביין, צריך פשוט לטעום ולטעום ולהיחשף למגוון הטעמים כדי לדעת מה אוהבים. אם טועמים יודעים האם אותה גבינה גורמת לנו להתפוצצות של טעמים בפה, לאותם עקצוצים של חריפות, חמיצות, ארומות של תבלינים וניחוחות חציר. בד בבד יש ללגום יין שעוזר לגבינה להיפתח שעוזרת ליין להרשים אותה ולגרום לו להיאבק איתה ולהתמזג איתה יחד. במהלך הטעימות מתחוללת בפה של כל אחד מן הטועמים מין מלחמה של שתי אליטות שלא באמת נאבקות ביניהן. הן יודעות שהן משלימות זו את זו, ואחת ללא השנייה כבויה מעט.
אין יותר רומנטי ופשוט מאשר להגיע הביתה אחרי יום עבודה ולגלות על שולחן הסלון בקבוק יין טוב ופלטה של גבינות משובחות עם לחם כפרי ליד, נרות דולקים ומוזיקת רקע של פאקו דה לוסיה.

בארצנו הקטנטונת ושוב כמו בתעשיית היין יש עשרות מחלבות בוטיק ומאות אנשים שמייצרים גבינות בבית לאחר שלקחו קורס קצר בגיבון. גם בעולם זה - ברגע שאתה נסחף לעולם ייצור הגבינה או היין - השמיים הם הגבול. חומרי הגלם קיימים בשפע, לא חסרים יועצים ואפשר להפוך את שני הענפים הללו לתחביב מרגש במיוחד.

יין לכל נפש


מחירי היין בארץ חוצים את הקו האדום, לא יתכן שכל פעם שארצה ללוות את הארוחה שאני אוכל אפרד מסכום לא מבוטל שאף עולה על עלות הארוחה.
בביקורי האחרון בצרפת נידהמתי עד כמה קשת המחירים רחבה החל מ 2 אירו לבקבוק שלא רע לשתיה ב 5 אירו יש כבר יינות ממש סבבה.
היין זורם כמים (לא שאצלנו המים זורמים-שיהיה) אנשים נכנסים ליקבים עם גריקן של 5 ליטר וממלים אותו מפיית דלקן (כמו בתחנת דלק) היישר מהחבית ומשלמים 3-10 אירו.
מה איתנו הישראלים ?היכן אנחנו???ה צריכה הממוצעת בישראל עומדת על כ 8 ליטר לנפש בשנה כולל קידוש של שבת ,4 כוסות בפסח ,פורים(יין= תירוש יין פטישים וכו)

אז יקבי ישראל ה ו ר י ד ו א ת ה מ ח י ר י ם יין כבר אינו משקה האלים
יין אינו משקה של אלטיסטים ופלצנים אז קחו לצומת ליבכם

הדילמה השיווקית בין למכור הרבה בקצת או קצת בהרבה אינה קיימת מאחר ובארץ המשקה ניתפס כמוצר פרימיום לעשירים ברגע שהמחירים ירדו תמכרו יותר.

כל יקב מהגדולים בבורדו עושה 2 יינות אחד -יין הדגל שהוא יקר מאוד ולא כל אחד יכול לרכוש ויין מישני שנגיש כמעט לכל כיס.
אל תישכחו שכיום יש יינות יבוא מחו"ל במחירים זולים מאוד ברמה גבוה אפשר ב 70 ש"ח לרכוש יין ברמה או אף ברמה גבוהה יותר של יין בארץ שעלותו פי שניים ויותר.
(איני מזלזל ביינות הארץ יש לנו אחללה יין)
ליבואנים- המשיכו להביא יינות טובים במחירים מוזלים אולי זה יעורר את השוק הישראלי.

ולסיכום בעלי יקבים, משווקים,ומסעדות הורידו את היין לעם הפשוט!!!!!!

איך מכינים יין ביתי?

הבציר
הבציר מתבצע בחודשים אוגוסט ספטמבר תלוי באזור הגידול וזן הענבים
מועד הבציר מתואם עם היקב לפי רמת ההבשלה והסוכר.
הבציר מתבצע בשעות הבוקר המוקדמות מגיע ליקב ונשפך למיכלים גדולים
ומועבר לכרשר מפריד מועך שמפריד את הגבעולים מהענבים.
הענבים המעוכים נשפכים למיכלי פלסטיק או נירוסטה נקיים
וממלאים את 3/4 מכמות המיכל.

הכנת דימיז'אנים
שוטפים היטב במים חמים ובאלכוהול 70% למאכל כדי לחטא
היטב ממיקרובים שעלולים לפגוע בטיב היין.

סחיטה מעבירים את התירוש עם הענבים לתוך המסחטה (פרס(הנוזל יוצא מחריצי המסחטה והענבים נלכדים בגליל המסחטה.
כשהמסחטה מלאה בענבים מתחילים לסחוט את כל הנוזל שבענב ע"י הפעלת לחץ.
את הצבע והטעם מקבל היין מהקליפה של הענב (זג)
את הנוזל מעבירים לתוך דימיז'אן.

תסיסה מאלולקטית ממלאים את הדימיז'אן סוגרים ע"י שסתום ומתאם גומי
למניעת כניסתו של אוויר ליין.
לאחר כחודש וחצי עד חודשיים בסוף התסיסה יש לבצע שפיה ראשונה.
שפיה
את השפיה מבצעים ע"י משאבה או ע"י צינור שפיה(גרוויטציה.)
יש להכין את הכלי השפיה והדימיז'אנים שטופים ונקיים
מעבירים את הנוזל מדימיז'אן לדימיז'אן חשוב לדאוג
שהדימיז'אנים יהיו נקיים.
יש להוסיף נסורת אלון קלויה וביסולפיט לפי מידה.

שפיה שנייה יש לבצע שפיה שנייה לאחר כ 60 יום
להוסיף ביסולפית לפי מידה לסגור עם מתאם גומי ונשם.
כמות המשקעים תהיה קטנה מהשפיה הקודמת.

שפיה שלישית אם היין לא נקי ממשקעים יש לבצע שוב שפיה שנייה.
אם לא עוזר יש להשתמש בבנטונייט כחומר מייצב ומזקק.

ייצוב היין והביקבוק
יש למלא את הבקבוקים עד אמצע צוואר לפיקוק עם פקק שעם וקפסולה
להעמיד את הבקבוקים המלאים במשך שבועיים ואז להשכיב להמשך יישון

בהצלחה.

יין למתחילים

מכירים את הסיטואציה הבאה-
אתם מתיישבים בניחותא במסעדה עם אווירה נעימה ורומנטית, אז ניגש אליכם המלצר וברוב חביבותו מציע לכם לשתות יין ושואל איזה תרצו .
בשלב הזה הסומק עולה ללחיים , ממש כאילו כבר שתיתם כמה כוסות, וכל זאת בשל העובדה כי אין לכם מושג קלוש איזה יין לבחור , מה יהיה לכם טעים ומהם בכלל הסוגים ומה ההבדל ביניהם ?
כל כך הרבה שאלות ורגע אחד לא נעים במיוחד.
אז איך פותרים את הדילמה לפעמים הבאות? להלן כמה הנחיות שיכולות לבטח לשפר את ההבנה שלכם בתחום ולמנוע מבוכה דומה בעתיד...
דבר ראשון, את היין מתאימים לארוחה ולאווירה.מה זה אומר למעשה ?
נפתח ונאמר שאת ההתלבטות יכול לפתור לכם מלצר יין, שלצערם של חלקינו, תפקיד מעין זה מאייש רק כמה מסעדות נבחרות בארץ.
מלצר יין תפקידו ומומחיותו להמליץ לכם איזה יין לשלב עם הארוחה שהזמנתם תוך זה שאתם מציינים את העלות הרצויה.
מה עושים במקרים בהם במסעדה אין מלצר מיוחד שכזה, אלא רק מלצרים "רגילים" שלא ממש בקיאים בתחום היינות על מרכיביהם והתאמתם לארוחה וללקוח ?
החוקים הכלליים אומרים שלמאכלים בעלי טעמים עדינים כמו עוף ודגים מתאימים יינות לבנים, ולמאכלים עזי טעם כמו גבינות בשלות ובשר בקר יתאימו יינות אדומים.
ככל שהמנה תהיה יותר עשירה בטעמים חזקים כך צריך להיות היין על מנת שייתן למנה את הליווי המתאים ולא ייבלע בשלל הטעמים הכבדים.
עם מנות ראשונות קלילות בדרך כלל מתאים יין לבן, להוציא מרקים אליהם עדיף לא לצוות יין כלל.
לפסטות יתאים היין בהתאם לסוג הרוטב ובהתאם לאותו צבע, לבן לשמנת אדום לעגבניות.
אם ישנם כמה סוגי יינות שכבר הספקתם לטעום ולאהוב כל שנותר הוא להתאימם לארוחה שהזמנתם לפי ההנחיות הללו